<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ז</h1>
<h2>דף י.</h2>
אפילו בית דין של שלשה שיושבין שכינה ביניהם שנאמר (תהילים פ"ב א') בקרב אלהים ישפוט (ברכות ו' א'). לפיכך צריכין הדיינין לישב באימה וביראה ובעטיפה (לשון רמב"ם סנהדרין פ"ג ה"ז ע"ש) כדאמרינן בפ"ק דשבת מאימתי התחלת הדין משיתעטפו הדיינין.
עד אימתי הדיינין יושבים בדין, סנהדרי קטנה ובית דין של שלשה יושבין מאחר תפלת השחר עד סוף שש שעות ביום כדאיתא בפרק קמא דשבת, אבל בית דין הגדול היו יושבין מתמיד של שחר ועד תמיד של בין הערבים, ובשבתות ובימים טובים היו יושבין בבית המדרש [ש]בהר הבית (רמב"ם סנהדרין פ"ג ה"א). בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ל"ז א') דורש שררך אגן הסהר אל יחסר המזג (שיר השירים ז' ג'), שררך זו סנהדרין שיושבת בטיבורו של עולם בלשכת הגזית שבמקדש, אגן שמגינה על כל העולם כולו, הסהר שדומה לסהר שהיו יושבין כחצי גורן עגולה, אל יחסר המזג שאם הוצרך אחד מהם לצאת אם יש שם עשרים ושלשה יוצא ואם לאו אינו יוצא. ומכאן יש ללמוד שלא היו יושבין כולם תמיד ולא היו מתקבצין כל השבעים אלא בעת הצורך (ע"פ רמב"ם שם ה"ב).
